<h1>ראבי"ה סימן אלף פ"ז</h1>
<h2>דף לח:</h2>
אמר רבא הילכתא כי הא מתניתא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינו אלא הוצאת נפש בלבד, אבל אם היתה כפופה פשטה וחזרה וכפפה או פשוטה וכפפתה כשירה, בד"א ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה ובין כפפה ולא פשטה כשירה, בד"א בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה ובין כפפה ולא פשטה כשירה. פי' מפני שאיבריה כבידים ואם לא היה בה חיות לא היתה יכולה לעשות כן. וחיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס כדאמרינן בפ"ק דע"ז (ט"ז ע"ב). ועוף אפילו לא ריפרף אלא בעינו ולא כישכש אלא בזנבו הרי זה כשר. וקיימא לן פירכוס שאמרו בסוף שחיטה. ובד"א כשהיתה בחזקת מסוכנת אבל היתה בחזקת בריאה אפילו אין בה מכל הסימנים הללו כשירה. ופסקו הגאונים דהני סימנים דמכשרינן במסוכנת הני מילי בבהמה מסוכנת של ישראל משום דהתורה חסה על ממונם של ישראל אבל במסוכנת דגוי אפילו אית בה כל הסימנים הללו לא קא מיתכשרא עד דקיימ[א] בכרעא ממילא ואזלא ד' גרמידי בדקה ומלא קומתה בגסה. וש"מ דלא יקנה ישראל בהמת גוי והיא מסוכנת אלא א"כ עומדת על רגליה ממילא ומהלכת כדאמרינן.
השוחט בהמה או עוף של נכרי לצורך נכרי שחיטתו כשירה וזה מחשב וזה עובד לא אמרינן. וכן השוחט בקצבות שלהם ובאיטליז שלהם ונוטל מקצת ומניח מקצת ונתן סימן במה שהניח שלא יוכל הגוי להחליף מותר. אך טוב (וודאי) [וראוי] להתרחק לאחר שהביאה על מסחתא דידהו דילמא מטעי ליה ואף כי שם חותכין בסכינין של נבילה דהויא ליה וגם הקוצבים בגרזן אחד ועל מקום אחד חותמין חותכין הכל.
<h2>דף לט:</h2>
ישראל השוחט בהמה לגוי לזרוק דמה לע"ז או להקטיר חלבה אסור אפילו לקנותו ולאוכלו מפני שהוא זבחי מתים. ואפילו שחטה מסתמא ואח"כ נמלך להקטיר או לזרוק לע"ז אמרינן הוכיח סופו על תחילתו ואסור.
<h2>דף מ.</h2>
השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם חמה ולבנה לשם כוכבים ומזלות לשם מיכאל שר הגדול לשם שילשול קטן שבים הרי אלו זבחי מתים ודוקא דאמר לגדא דהר אבל אי אמר להו בסתם שחיטה פסולה [הויא] ולא זבחי מתים.
אמר רב הונא היתה בהמת חבירו רבוצה לפני ע"ז כיון ששחט בה סימן אחד אסרה. ולית הילכתא כרב הונא אלא כרב נחמן ורב עמרם ורב יצחק דאמרי (ע"ב) אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ואפילו למאן דאמר אדם אוסר דבר שאינו שלו הני מילי גוי אבל ישראל לצעוריה לחבריה קא מכוין.
<h2>דף מא.</h2>
וישראל משומד הרי הוא כגוי ואם התרו בו וקיבל עליו התראה אין לך משומד גדול מזה כיון שהתיר עצמו למיתה. שחיטת נכרי נבילה שחיטת מין לע"ז.
